פסק-דין בתיק ת"א 6427-04

א. התביעה, רקעה וההליכים שבעקבותיה

1.         ראשיתם של ההליכים בתיק דנן בתביעה לפיצויים בשל הפרת הסכם.

2.         התובעת (להלן: אשדר) זכתה יחד עם חברות אחרות במכרז, שפורסם בתחילת שנת 1996 מטעם הנתבעת (להלן: משרד הבינוי), לבניית סך כולל של 1,760 יחידות דיור בעיר אלעד (שבאותו מועד הייתה עדיין מועצה בשלבי הקמה). כמתחייב מזכייתה במכרז כרתה אשדר הסכמים עם גורמים שונים, ובין היתר עם משרד הבינוי          (ב-25.6.96).

3.         עוד בטרם הגשת הצעתה במכרז השתתפה אשדר (ב-21.4.96) בסיור קבלנים שנערך באתר שיועד לבניה. בפרוטוקול סיור הקבלנים נרשם בקשר לחומר שבו יצופו הבניינים כדלקמן: "נדרש ציפוי טיח ע"פ תקן בביקורת של מכון התקנים הישראלי ע"פ החלטת ועדה מקומית לתכנון ובנייה או ציפוי אבן ע"פ החלטת החברה הזוכה".

4.         אשדר טוענת כי הסתמכה על האמור בפרוטוקול סיור הקבלנים, וביססה את הצעתה במכרז לפי עלות ציפוי בטיח. היא מוסיפה וטוענת, כי בחלוף מספר חודשים נודע לה שהמועצה המקומית אלעד עומדת לפעול בשונה מן האמור, ולחייב את ציפוי הבניינים בציפוי אבן, שהוא יקר משמעותית מציפוי בטיח. מידע זה יצא מן הכח אל הפועל בהנחיות המועצה המקומית אלעד וכדרישה לקבלת היתר בניה וטופס 4. טרוניות שאשדר הפנתה כלפי משרד הבינוי בעניין חובת הציפוי באבן נדחו על ידיו, ואשדר טוענת כי נאלצה להמשיך בביצוע עבודות הבניה ולבצע ציפוי באבן, כדי לעמוד בסד הזמנים שנקבע בהסכמים שכרתה עם משרד הבינוי ועם רוכשי דירות במיזם.

5.         עוד טוענת אשדר כי באת כוחה (עו"ד מלכה אנגלסמן) ניהלה בשמה ובשמן של חברות אחרות שזכו במכרז משא ומתן עם משרד הבינוי, לשם פיצויין בסכום ההפרש שבין עלות בניה בציפוי טיח לבין עלות בניה בציפוי אבן. בקשר לכך היא טוענת, כי למרות שמספר חברות הגיעו לפשרה וזכו לפיצוי ממשרד הבינוי, הרי שבקשתה שלה נדחתה על ידי משרד הבינוי במכתב מ-2.10.03 (נספח ו' לכתב התביעה), ללא שנטענה בו ובכלל טענת התיישנות. משנוכחה לדעת כי אין תוחלת בהמשך המגעים עם משרד הבינוי, נאלצה להגיש את התביעה דנן (שהוגשה             ב-14.10.04).

6.         בכתב ההגנה טוען משרד הבינוי בראשית הדברים כי יש לסלק את התביעה על הסף מחמת התיישנות. זאת משום שחלפו למעלה משבע שנים מיום שנולדה עילת התביעה בסמוך ל-31.7.96, ועד הגשת התביעה (ב-14.10.04). לטענת משרד הבינוי נולדה עילת התביעה כשנודע לאשדר על החלטת המועצה המקומית אלעד בדבר חיוב הקבלנים בחיפוי אבן, ומאז ועד הגשת התביעה חלפו יותר משמונה שנים. משרד הבינוי טוען, כי לכל היותר, ניתן לראות את "יום ההולדת" של עילת התובענה כחל בחודש מרץ 1997, שאז היה כבר ערוך אצל אשדר תחשיב בעניין תוספת העלויות. למן מרץ 1997 ועד הגשת התביעה חלפו יותר משבע שנים ומחצה, כך שמכל מקום התביעה התיישנה.

לגופה של התביעה מכחיש משרד הבינוי את הנזקים הנטענים בה. זאת בעיקר על יסוד הטענה שאשדר (וקבלן אחר) עשו שימוש בשיטת בניה מתועשת, אשר בה ציפוי האבן הוכן מראש כחלק אינטגראלי מבלוק הבניה. לכן ציפוי האבן נכלל בחישוב שטח הדירות, ועלותו שולמה לאשדר על ידי המשתכנים.

משרד הבינוי מוסיף וטוען, כי, מכל מקום, אין לייחס לו כל אחריות בנושא חיפוי הבניינים, שהיה מסור כולו לאחריות המועצה המקומית אלעד, כפי שנקבע בתקנון המכרז (בסעיף 28.5), שהיה בידיעת אשדר.

7.         במקביל להגשת כתב ההגנה שלח משרד הבינוי הודעה לצדדים השלישיים הבאים: המועצה המקומית אלעד, הוועדה המקומית לתכנון ולבניה אלעד, המהנדס יוסף חדד (שהיה מהנדס מועצת אלעד בתקופה הרלבנטית) והרב צוריאל קריספל (שהיה ראש מועצת אלעד אז). בהודעה טוען משרד הבינוי כי אם וככל שיבוא חיוב כלפי התובעת, הרי שעל הצדדים השלישיים לשאת בכך, שכן הם האחראים להחלטה בדבר אופן ציפוי הבניינים בכלל, ולזו שהורתה על ציפוי באבן שנעשתה בניגוד להסכמה שהייתה בין משרד הבינוי לבין חברות הבניה בפרט.

8.         בכתב הגנתם כנגד ההודעה מצטרפים הצדדים השלישיים לטענות ההגנה של משרד הבינוי, "ובוודאי לטענה בדבר התיישנות התביעה" (סעיף 11 לכתב ההגנה).

לגופן של טענות משרד הבינוי הם טוענים טענות שונות, ובכללן כי הם בעלי הסמכות לקבוע את אופן חיפוי הבניינים, כפי שאכן עשו בהחלטה מ-31.7.96, וכי הם מכחישים אחריותם לדברים שנאמרו בסיור הקבלנים בקשר לאופן ציפוי הבניינים. לטענתם, דברים אלה נאמרו מטעם משרד הבינוי.

9.         תיק זה נדון לפני כב' השופט מ' דרורי, עד שהועבר לטיפולי (בחודש אוגוסט 2008). בקדם המשפט הראשון (מ-7.9.05) דחה כב' הש' דרורי בקשה של משרד הבינוי לקיים דיון נפרד בשאלת ההתיישנות, מהטעם שנדרשת בחינה עובדתית לצורך הכרעה בטענה זו. בהמשך לכך נקבעו לוחות זמנים להגשת תצהירי עדות ראשית וחוות דעת מטעם הצדדים ביחס לכל העניינים שבמחלוקת (ראו החלטותיו               מ-30.11.05 ומ-16.6.08).

10.       מאמצים שנעשו במגמה להביא את הצדדים לפשרה או לצמצום המחלוקות עלו בתוהו, ולפיכך הוגשו ראיות הצדדים. מטעם אשדר הוגשו ארבעה תצהירי עדות ראשית וכן חוות דעת מומחה: הוגשו תצהירים של עו"ד מלכה אנגלסמן (שייצגה אותה, כנ"ל בסעיף 5), של נועם ריבק (מהנדס אשדר), של שרגא ויסמן (שהיה סמנכ"ל ולאחר מכן מנכ"ל אשדר) ושל דוד אדרי (סמנכ"ל חברת אשטרום בע"מ, שבנתה עבור אשדר במועדים רלבנטיים), והוגשה חוות דעת של מהנדס בשם אורי מדפיס. מטעם משרד הבינוי הוגשו שלושה תצהירי עדות ראשית וכן חוות דעת מומחה: הוגשו תצהירים של עו"ד יולי גלנטז (שבתקופה הרלבנטית עבדה בלשכה המשפטית של משרד הבינוי, וטיפלה בדרישות שונות שהעלו זוכות במכרז ובכללן התובעת, בקשר לחיפוי המבנים), של ליאורה לבקוביץ זיידמן (סגנית האדריכל הראשי במשרד הבינוי, שבתקופה הרלבנטית לתביעה הייתה ממונה על תחום תכנון מבנים) ושל פרידה בצלאל (סגנית מנהל מחוז מרכז במשרד הבינוי), והוגשה חוות דעת של מהנדס בשם משה ממון. הצדדים השלישיים הסתפקו בהגשת תצהיר עדות ראשית של הרב צוריאל קריספל (צ"ג 4), שכאמור היה ראש מועצת אלעד במועדים הרלבנטיים.

11.       בקדם המשפט הראשון שהתנהל לפניי (ב-16.3.09) הובהר מטעם הצדדים כי נסתיימה הגשת הראיות. בהמשך לכך העלו משרד הבינוי והצדדים השלישיים שוב את נושא הקדמת הדיון בשאלת ההתיישנות. לאחר שהצדדים הוסיפו לעניין זה גם דברים שבכתב, ניתנה (ב-18.3.09) החלטה אשר נאמר בה כדלקמן:

"לאחר שקילת עמדות הצדדים לגבי המשך ההליכים בתיק דנן, אני קובע כדלקמן:

א. בהמשך למו"מ שהתקיים בקשר לכך, ובכלל, מומלץ למצות כל שניתן במגמה להגיע לפשרה, אשר תשקלל בתוכה את כל אשר רלבנטי.

ב. למקרה שיישאר צורך בהמשך ההליכים, יש מקום ששאלת ההתיישנות (שהדיון בה אמור להיות קצר, ושייתכן שתייתר הצורך בהמשך ההליכים) תידון בתחילה".

בהמשך לכך נקבע דיון הוכחות בשאלת ההתיישנות.